מאמרים

כולנו מתחילים את החיים האלה עם קלפים מסוימים – תכונות, נסיבות, שאיפות, מגבלות… מה אנחנו עושים איתם? ואיך הם קשורים לנעליים הגדולות שמדי פעם אנחנו צריכים להיכנס אליהן?

כל קושי קטן הוא צעד קטן במסע שלנו.
מאמר זה מזמין אותנו להסתכל על המהמורות שבדרך ולראות בהן הזדמנות.

כשאפלטון פוגש מחאה – על הדרך שבה הפילוסופיה נפגשת עם המציאות ועל המשמעות שאנו נותנים לחיפוש אחר המנהיגות הנכונה, שתוביל אותנו גם כחברה, וגם בינינו לבין עצמנו, פנימה.

בחודשים האחרונים נחשפנו לחלוקה מאוד ברורה במשק בין עובד חיוני ובין עובד שאינו חיוני. מה הקשר בין חיוניות בעבודה ובין חיוניות פנימית ומהי החיוניות המחברת בין כולנו.

התקווה ככוח מניע בתוך מציאות אנושית מורכבת. מסע חיפוש אחר התקווה החל מתיבת פנדורה, דרך הגירוש מגן העדן ועד ימינו אנו.

האפשרות לעבוד עם האינטליגנציה האסתטית, לפתח אותה בתוכנו, להכיר בחשיבות היופי בחיים, ביכולת להבחין בו ולהתמלא מהדברים הקטנים והיומיומיים שסביבנו

על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות – כל אחד בדרכו ועם האמת שלו. האם זו האמת היחידה, או שבכוחנו ליצור אמת משותפת?

הרהורים ומחשבות, מהילדה בקיבוץ ועד לאישה של היום, שעדיין שואלת את עצמה אם הבחירות שהיא עושה בחיים, עונות על מה ומי שהיא באמת. סיפור אמיתי על בלבול, חיפוש זהות ובחירות שאיתן אוכל להיות שלמה כשאשאל ואבחן פעם, בסוף ימיי, אם עשיתי כל שביכולתי להביא את מי שאני.

מפגש בין ילדה אסופית קטנה הנקרית בדרכו של אדם בוגר, דרך שיחותיהם צפות ועולות שאלות על מהות החיים, המוות ואלוהים. מחשבות על הרגעים האנושיים שאנו חווים בחיים, ומה נשאר מהם הרבה אחרי שהם מסתיימים…

לקראת יום הפילוסופיה הבינלאומי, מחשבות על שייכות, נתינה, נדיבות והדרך לתרגם את הפילוסופיה לעשייה קונקרטית והיום יומית של החיים.

קלישאה עתיקת יומין אומרת שמה שאנו מחפשים נמצא כבר ״מתחת לאף״ שלנו. ובכל זאת רבים מאיתנו מבקשים לנסוע, לנדוד לארצות רחוקות ולצאת למסע בעקבות קול פנימי שאינו מרפה ומבקש מאיתנו לנוע כדי למצוא משהו חמקמק, לא תמיד ברור.

יציאה למסע טרנספורמטיבי של גילוי עצמי בעזרת הפילוסופיה, כדי לחשוף את המסתורין העמוק של הקיום.
על הכוח של שאילת שאלות, הטלת ספק, וחיפוש אחר החכמה בדרך לגילוי הפוטנציאל האמיתי שלכם.

התקופה המיוחדת בה אנו נמצאים מדגישה את אחדות הגורל הקושרת בין כולנו, מאפשרת לנו לעצור ולהתבונן על השיח שלנו – עם אלוהים ועם עצמנו.

הגבול נחוץ כדי לשמור על סדר וצורה, וכדי שלא יהיה מעבר של דברים שלא אמורים להתערבב יחד, אבל הגבול גם מרחיק ויוצר נפרדות, הגבול מגביל את התנועה ועוצר את הזרימה, יוצר מרחק ומחזק פחדים הישרדותיים. הגבול בין פחד לזהירות הוא דק, הגבול בין לא לפגוע באחר לבין לעשות מה שמתאים לי – גם הוא גבול דק… אז מה הגבול הנחוץ? הנכון?

הפילוסופיה מבחינה בין חומר לרוח. אם כך – מהי תנועה? באיזה מישור היא מתרחשת ומאיזה חומר היא עשויה? שיחה עם רסמוס אולה, מנהל המחלקה לריקוד וכוריאוגרפיה באוניברסיטה הלאומית בקופנהגן, על אמנות, פילוסופיה, תנועה ואיך כל אלה יכולות להיות חלק מחיי כולנו, אם נסתכל עליהן מנקודת מבט מעט שונה.