מאמרים

מה יכול המחזה אותלו ללמד אותנו על עצמנו? מה הוא יכול לספר לנו על אותם רגעים שבהם אנו אחוזי ספק עצמי, מפקפקים בעצמנו ולא סומכים על יכולותינו? איזה כוח מסמלת דסדמונה במחזה – ואיך יכול הכוח הזה לרפא את הספקות העצמיים שלנו?

המחשבות שלנו מעצבות את העולם שאנו רואים, ובתרבות שלנו זוכה החשיבה הרציונלית להערכה רבה. אך המוח האנושי מסוגל לעוד מגוון רחב של דרכי חשיבה, כמו דמיון, השראה ואינטואיציה. אז איך אנחנו חושבים?

כדי להרחיק מעצמנו את תחושת השעמום המעיקה, המצאנו אינספור הסחות דעת. אך לאט לאט מתברר שהתמכרנו להסחות הדעת הללו, ושהן כבר אינן מאפשרות לנו לחוות את חיינו במלואם.

החברה זקוקה לאמון על מנת לתפקד. היא זקוקה לאמון ברופאים שלה, במנהיגים שלה, בבעלי הסמכות שבה. אך אם חברות התרופות קונות מחקרים המקדמים את התרופות שהן מייצרות וקוברות מחקרים אחרים, אם בעלי תארים אקדמיים רוכשים אותם בכסף, אם בעלי הסמכות בחברה קנו את מה שמקנה להם סמכות – לא יתקיים אמון והחברה לא תוכל לתפקד.

המחלות משפיעות על גופנו הפיזי – אך האם המקור שלהן הוא פיזי בלבד? על חמש הסיבות האזוטריות היכולות לגרום למחלות, ועל דרכי הריפוי שלהן, לפי מחקר שערך כבר במאה ה-16 פראצלסוס, שלימד רפואה על פי חוקי הטבע

אנחנו מוצפים במידע מכל עבר, והדרך הקלה להתמודד איתו היא להסתמך על תבניות המחשבה, התפיסות והדעות המוקדמות שלנו. אבל כמו שלימד אותנו סוקרטס, הדרך לגשת אל הידע, היא בהבנה שלמעשה, אנחנו לא יודעים דבר.

תרבויות רבות בעולם בעתיק ציינו את היום הקצר ביותר בשנה ואת האור שבלב החורף. למרות הקור החיצוני, החורף מאפשר התעמקות, התבוננות, וחיים פנימיים שיסייעו לנו לנבוט ולפרוח מחדש באביב

הפחד הוא מנגנון הכנה מתוחכם, שנועד לשמור עלינו מפני סכנות. הבעיה היא שלאורך הדרך, התחלנו לפחד מהפחד עצמו. אם נבין את הסיבות לפחד, נוכל להשתמש בו ככוח עזר משמעותי.

מחלות מסתוריות פוקדות את אוכלוסיית הדבורים על פני כל כדור הארץ. איזה שיעורים יקרים מפז (או מדבש) יכולות הדבורים ללמד אותנו? ומה נוכל לעשות על מנת לסייע להן ולהפחית את הסכנה להיעלמותן?

המהפכה הנשית יצאה לדרך בתחילת המאה הקודמת, אך מה עם המהפכה הגברית?
מאמר העוסק בשאלה מהי גבריות בריאה, המותאמת לעידן בו אנו חיים.

טסלה היה ממציא מבריק, פיזיקאי ומהנדס חשמל שהקדים את זמנו. אל מול הכוחות שפעלו לייצר חשמל יקר, שיעשיר מאוד את בעלי הפטנטים עליו, ביקש טסלה לייצר חשמל אלחוטי, חינם אין כסף, מאנרגיות מתחדשות וללא תלות במשאבי כדור הארץ המתכלים. המצאותיו הרבות (ביניהן הרדיו והמכונית החשמלית) לא זכו להכרה בימי חייו, ורק כיום מתברר עד כמה פורצת דרך היתה עבודתו, ועד כמה שאף לחלוקה הוגנת של משאבי העולם, וליצירת אנרגיה בת קיימא.

הנשמה זקוקה לתרגול מתמיד על מנת לגדול. הרגילו את עצמכם לחוש את ידיו של אלוהים בכל פרט ממעשה הבריאה, התבוננו בשקט ובתשומת לב בדברים, השתיקו את המולת האישיות. כל אוצרות החומר יתפרקו בסופו של דבר; אך אם תלמדו לחוש את נשמתכם תוכלו ללמוד את מה שמקיים את היקום.

אל מול מדע המנוכר לטבע, ביקש ויקטור שאוברגר, יערן אוסטרי בן המאה ה-19, להכיר את חוקי הטבע מתוך התבוננות סבלנית בו. הוא הבין עד כמה המים חשובים לחיים עלי אדמות וראה כיצד הציביליזציה שלנו "הורגת" מים והופכת אותם לחסרי חיים.

האם החינוך צריך להתמקד ברכישת ידע אינטלקטואלי והכנה לקריירה, או שהוא דורש גם הקנייה של אתיקה וערכים? ומהי מטרת החינוך? הפיכה של האדם למשכיל, או עיצובו לאדם בעל אופי, המכיר את נפש האדם ואת נפשו שלו ויש לו הכלים לשאוף מעלה, לממש את עצמו ולחיות חיים מלאים?

המציאות כפי שהכרנו אותה הולכת ומשתנה לנגד עינינו. המצב הכלכלי כבר אינו יציב, כמו גם הבטחון האישי והסכנות לבריאותנו. במצב עניינים שכזה, כמה מפתה לברוח לפנטזיה אוטופית של מציאות וירטואלית, שבה נוכל לחיות ללא השלכות.

המסורת נתפסת פעמים רבות כדבר שמרני, המבקש להשאיר אותנו בעבר ולא לצעוד קדימה אל העתיד. אבל המסורת היא כמו שורשי העץ של כולנו. היא הניסיון המצטבר של האנושות כולה; האם לא כדאי שנאזין לה?

למרות העובדה שאנו נולדים עם סט קבוע של גנים, קיימת לנו האפשרות לשחק עם ההרכב הגנטי שקיבלנו, להביא גנים מסויימים לידי ביטוי ולנטרל את השפעתם של גנים אחרים. האפשרות הזאת נקראת אפיגנטיקה.

כיצד ראו חכמי התרבויות העתיקות את האדם? המוסלמים הסופים דיברו על הנשמה הסודית שבאדם, זו הזוכרת את אלוהים. הסינים הדאואיסטים דיברו על הצ'י, כוח החיוּת של האדם. ההודים ההינדים דיברו על הצליל הקבוע הרוטט בליבה של כל ישות חיה. מבט על תפיסות פילוסופיות אזוטריות מהמזרח, שמגלה כיצד ראתה כל תרבות את המסתורין של האדם ושל הקיום.

משחקים יכולים להיות כר פורה להתנסות אתית בחיי היומיום. כך כשאנו משחקים כילדים, וכך גם כשאנו מתבגרים וצורת המשחק שלנו משתכללת והופכת לספורט תחרותי. לספורט יש כללים, ולכן הוא מגרש אימונים למשחק הוגן גם בחיים.

ההתקדמות הטכנולוגית הצעידה את מדע הרפואה קדימה – אך האם יש עוד מקום לאמנות הריפוי, גם אם אין לה תוקף מדעי? האם הסטטיסטיקה הקרה יכולה להחליף את ראיית האדם כמכלול?