"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר", כתב ושר שלום חנוך. מילים אלה חוזרות בשפות שונות כדי לתאר תהום, רגע או תקופה של שפל, אולי מבחן מאתגר של החיים, שאחריו – יש תקווה – יעלה שחר חדש. המשפט מרמז גם על ההיפוך – השואף להגיע אל שחר חדש בחייו, צריך להיות מוכן לרדת אל שאול תחתיות.
התנדבות, כתרגול פילוסופי מעשי, היא מצב של הכרה ערה באמצעותה המתרגל הולך ומשתנה בד בבד עם היותו משנה משהו, באדם,
כשהתבקש פעם הדלאי לאמה ה-14 לתאר בקצרה את הדת שאותה הוא מקדם, ענה: "הדת שלי פשוטה מאוד. הדת שלי היא
מאז שיצא האדם לים בסירות ובספינות, קיים היה צורך להאיר עבורו את הדרך על-מנת להתריע מפני הצוקים המסוכנים ושוברי הגלים
ביטחון כלכלי הוא מאבני הדרך הבסיסיות של תחושת היציבות שלנו, אך הוא עלול גם להפוך למלכודת, בין אם זו מלכודת
צילום: עידן צ׳רני מה משותף לבאנג'י, להישרדות במדבר ולקעקוע עצמי? כיום הם מקובעים בהכרתנו כפעילות "אקסטרים" הנעה בין חיפוש ריגושים
סיפור אמיתי על מפגש אנושי ביני לבין חסר בית ביפו, על ספסל וללא מילים – הותיר אותי מגלה מכנה משותף
רשימה מספר 1- פתיח כללי והערה אקטואלית ראשונה קוראים יקרים, אני כותב רשימה זאת כפנייה ישירה אליכם. זאת חוויה מעניינת,
גילוי אישי מרתק במסגרת התנדבות בסטף , חושף כיצד בפעולה פשוטה ופרקטית, ניתן להדק את הקשר שבין האדם לעולם ולחוות
מחשבות על שפה בעקבות הסרט "המפגש" Wo ai ni – כך אומרים "אני אוהב אותך" בסינית. למה זה חשוב? נגיע
סיפור אמיתי. לפני מספר חודשים העברנו את סניף תל אביב למשכנו החדש ברחוב סלומון 7. מרחק של כ-100 צעדים ממשכנו
"(ההשראה היא) מגעה של הילה נדיבה הבאה ממקום שמעבר לזמן ולחלל, שבאה מן המעיין הנצחי". (דליה, "הגיבור היומיומי", בהוצאת אקרופוליס
זהו מסע רוחני הלוקח אותנו פנימה ולמעלה, מן הרבים לאחד, מבטל את רשת האשליה המאפשרת לנו לראות רק חלק קטן של המציאות, חלק שבו שולטות רק ההפרדה והנפרדות. זהו מסע אשר מסמן, באופן סמלי או לא סמלי, את מותה של הזהות הנפרדת ואת לידתה של זהות חדשה, בדומה לטיפה אשר שבה אל האוקיינוס שתמיד הייתה חלק ממנו, גם אם לא הייתה מודעת לכך.
"מעט מאוד נדרש כדי להגיע לחיים מאושרים; זה הכול בתוכך, בדרך המחשבה שלך". (מרקוס אורליוס)
מהו האושר? מה הופך אותנו שמחים ומאושרים בחיינו? זוהי שאלה שהאדם שאל מאז ומעולם, והתשובה עליה מעולם לא היתיה חד-משמעית או ברורה. עם זאת, פילוסופים שונים, מהמזרח ומהמערב, מציעים נתיב לאושר, דרך לשמחה. הדרך הזאת איננה קלה או פשוטה, אבל אין ספק שמי שמוצא בתוכו את הצורך לצעוד בה יכול למצוא בתוכה את התשובה.
ירושלים של מעלה בחיי היומיום – היית או חלמתי חלום? סיפור אמיתי על האפשרות לחיות חיים אנושיים, לגבור על הנפרדות והשוני, ולמצוא שפה משותפת של חיים יחד.
לאורך ההיסטוריה, רזי המסתורין והחכמה עברו מדור לדור דרך מיתוסים וסיפורים.
על עוצמת הכלי של הסיפור לעבודה רוחנית, כהזדמנות מרתקת לאדם לפגוש בתוכו עולם של סמלים, הרפתקנות וחכמה עתיקה.
תן לאדם לחם – הוא יודה לך שעתיים, תן לאדם חיבוק – הוא יודה לך יומיים תן לאדם אהבה, שיר
"ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע וראית בהן את תמונתך. וידעת, כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך".
אישיותנו היא כקליפה המסתירה איכויות פנימיות ייחודיות. תרבויות עתיקות ופילוסופים מלמדים אותנו איך להסיר את המסיכה ולהתחבר אל טבענו האמתי;
מהי רווחה ואיך משיגים אותה? האם יש סוף או יעד ספציפי שכולנו אמורים לשאוף אליו?
האם הביטוי "לרווחה" הוא גשמי בלבד? האם ניתן לשאוף לרוח בעולם מטריאליסטי?
האם ניתן להיפטר מהניגודיות הדואלית אשר נוכחת בהיבטים רבים של חיינו?
איזה כלי יוכל לסייע לנו לעלות על דרך חדשה לשינוי?
