מאמרים מאת רעות פרידמן

מפגש בין חלונות, בזמן סגר, עם רחל. אישה מדהימה, שלימדה אותי קשר אנושי מהו.
על הצורך הבסיסי לפגוש את האחר במעגלי הזמן והחיים ולחיות יחד. כמה שברירי ועוצמתי וכמה חמקמק.

בחודשים האחרונים נחשפנו לחלוקה מאוד ברורה במשק בין עובד חיוני ובין עובד שאינו חיוני. מה הקשר בין חיוניות בעבודה ובין חיוניות פנימית ומהי החיוניות המחברת בין כולנו.

הרהור על שאלת תם של ילד בן שבע, ילד החבוי אולי גם בתוכנו, שמחזיר אותנו לנקודת המוצא – כולנו רקמה אנושית אחת, קשורים ואחראים זה לזה וגורלנו אחד.
על הפשטות של הצורך הבסיסי בכוח מרפא ומאחד בימים של קריסה של המוכר והידוע, ועל הניסיון לחיות על פיו למרות הנסיבות.

מפגש משני עברי מתרס, בתנאים קשים ובנסיבות חמורות הפך למפגש אנושי חוצה גבולות ולמסע בלתי אפשרי לחשיפת הממד האנושי בתוכנו. האומץ להכיר בכלא הפנימי שבתוכנו יכול לפתוח דרך לחירות אמיתית.

במסע הפרטי שלי בחיפוש אחר תחפושת יחד עם בני הפעוט – גיליתי שהאפשרות הבלתי אמצעית להיות גיבור-על אינה רק נחלת

סיפור אמיתי על מפגש אנושי ביני לבין חסר בית ביפו, על ספסל וללא מילים – הותיר אותי מגלה מכנה משותף

מהי רווחה ואיך משיגים אותה? האם יש סוף או יעד ספציפי שכולנו אמורים לשאוף אליו?
האם הביטוי "לרווחה" הוא גשמי בלבד? האם ניתן לשאוף לרוח בעולם מטריאליסטי?