ברצוננו להסביר שוב כיצד אנו מבינים ועוסקים בפילוסופיה, כי בנוסף על הבלבול של זמננו קיים גם חוסר רצון מכוון להבחין בין טוב לרע.
אנו חיים בתקופה בהיסטוריה שכמו תקופות אחרות, יש לה הישגים מיוחדים משלה לצד רעות שאינן מוטלות בספק. אין טעם להכחיש את הדברים הרעים, כי זה מבטל את האפשרות למצוא עבורם פתרונות. גינוי אמיץ שלהם לא מרמז על פסימיות, אלא על השכל הישר. נקיטת פעולה למיגורם היא הדרך הראויה לפילוסופים, המבטאים את אמונותיהם במעשים.
אחת ההנחות הראשונות של הפילוסופיה המסורתית, שאותה אנו מיישמים באקרופוליס החדשה על ידי הנגשתה לזמננו בהתאמות הדרושות, היא שהפילוסופיה היא דרך לחיפוש האמת. איננו מדברים על אמת מוחלטת או על דוֹגמה מוחלטת, אלא על מאמץ מודע להתפתח עד שנגיע, באמצעות אמונה ותבונה, לאותם עקרונות ראשוניים המהווים את בסיס היקום שלנו. לכן, לא האידיאולוגיות הפילוסופיות ולא הפילוסופים הפועלים על פיהן אינם מושלמים; שניהם מנסים להתקרב לשלמות על ידי עשיית כל מאמץ אפשרי. לכן:
אל מול יהירות כוזבת, אנו מציעים פשטות טבעית, היודעת שבעתיד ייעשו טעויות, אך גם מכירה בכך שניתן יהיה להשיג ניצחונות גדולים.
אל מול רמאות ושקרים, אנחנו מעדיפים את האמת, למרות שלפעמים היא עשויה להיות קשה לביטוי ולמרות שבמקרים רבים אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, ובוודאי לא להבין אותה. האמת מקרינה אור חיוור אשר אינו זורח מההתחלה, אך יגבר לאורך הזמן.
אל מול הציניות והשאיפה לנוחות, אנו מרימים את קול הכנות וטוהר הלב והנפש, גם אם אין בכך תועלת נראית לעין.
אל מול חוסר שליטה הולך וגובר בכל ההיבטים, שמוביל בדרך כלל לרמות בלתי נתפסות של חוסר מוסריות, אנו מציעים מוסר חדש שאינו תלוי באופנות חולפות, אלא מבוסס על הכרה ערה של האדם עצמו, המאומן לזהות מה ראוי עבור האדם הגבוה, בן האלמוות.
אל מול אדישותו של ההמון, אנו ממליצים על מחויבות בריאה לחיים ולנסיבות זמננו, מתוך מטרה שנרגיש שאנו חלק בלתי נפרד ומעורב בהיסטוריה.
אל מול אלימות הזולת, אנו בוחרים בצורת הכוח האנושית יותר, המתבטאת לא רק בכוח פיזי, אלא בבריאות הגוף ובחוסן פסיכולוגי ומוסרי מול קשיים, ברוגע ותוך ידיעה כיצד להיטיב עם הדברים בכל רגע.
אל מול הפנאטיות הגוברת והולכת, המאמינה שרק היא צודקת ונאורה, אנו מציעים לימוד השוואתי, שהוא פרי של תרגול ארוך של הבחנה, מדידה והשוואה, של בחירה לאחר בחינה של כל נקודות המבט, מבלי להתעלם מניסיונה המצטבר של האנושות, ותוך כדי ניסיון להתגבר על כישלונות וקשיים.
אל מול לשון הרע וההשמצות, הקורעות את הפילוסופיה לגזרים באמצעים הקלים ביותר, אנו בוחרים בביטוי אמיץ וברור של רעיונותינו, ונותנים לכל אחד מהם את שמו, גם אם הדבר מצריך מידה רבה יותר של זמן ומסירות, שהם האמצעים שבהם משכללים הפילוסופים את רעיונותיהם.
אל מול הבּוּרוּת, אנו מציעים את תרופת הנגד של החוכמה, שהיא הידע שאדם רוכש ומיישם בחייו, לא כקישוט אינטלקטואלי, אלא ככלל יומיומי ובהיר לחיים, היחיד היכול להעיר אותנו מתוך האדישות שבה אנחנו שקועים.
אל מול הכאב וחוסר האונים, אנו מציעים לקבל חוקים אוניברסליים, אשר מעניקים משמעות אמיתית לכל מה שקורה, ומפחיתים את תחושת חוסר האונים ככל שאנו מזהים דרכים להיחלץ מהפחדים ומהחושך הפנימי שלנו.
אל מול היעדרם של אידיאלים ושל אלוהים, אנו בוחרים בחיים מלאים, המוקדשים לחיפוש אחר החוכמה – כי זוהי מהותה של הפילוסופיה – ולגילוי האל מאחורי כל ידע בעל תוקף.
זו הפילוסופיה של אקרופוליס החדשה. זו הנוסחה שאנו מציעים.