החיים שלנו
הלכתם לאיבוד?
איך הגיעו הדובונים הצבעוניים לרחוב הכי חשוך בתל אביב?
במקום החשוך ביותר בעיר, במקום שבו אפשר להרגיש את איבוד האנושיות
נתקלתי בדובונים על שמיכה, ותהיתי איך זה קשור בכלל?
איך אותם דובונים צבעוניים ושמחים שלוקחים אותנו הישר לילדות,
מצאו את עצמם מסודרים למופת ברחוב שכמעט אין בו תקווה?
אז ראיתי דובונים ששוכבים ברחוב… זה נראה, לכאורה, תמים וחסר משמעות.
אך, אם נביט סביבנו נוכל לראות שגם במקומות החשוכים ביותר מסתתרת אלומת אור קטנה.
לעיתים היא אולי בלתי נראית… אך היא תמיד קיימת בתוכנו.
אם נזכור את זה לעולם לא נוכל ללכת לאיבוד.
״…ופתאום ראיתי אותם יושבים מסודרים בחבורה על שמיכה היום בשדרות הר ציון בדיוק איפה שהזונות עומדות והמכוניות עוצרות לאסוף אותן. זה בעיניי אחד המקומות המטונפים והמגעילים ביותר. ותהיתי על מי השאיר אותם שם ככה ולמה ומה הסיפור שעומד מאחורי חבורת הדובים החמודים האלו שיושבים באחד המקומות הכי עצובים בעיר.״ (עלמה שניאור)
