תרבויות רבות עוסקות בתרגולים פנימיים המאפשרים לאדם לפתח כוחות ויכולות הנראים לנו כפלאיים. מהם התרגולים הללו, ועל מה מבוסס סוד כוחם הפנימי?
כאשר אנו חולמים על יכולות מרשימות, על כוחות על, יש להניח שהשאלה מעסיקה אותנו כיוון שיש דברים שאנו רוצים לעשות, להשיג, ואנו מרגישים שאין לנו הכוחות המספיקים לשם כך. מהם הדברים הללו?
בבואנו לדבר על כוח פנימי, השאלה הראשונה שעלינו לשאול את עצמנו היא, כוח לעשות מה? ודאי שיש קשר בין הכוח שעומד לרשותנו, המוטיבציה שלנו, והמטרה שנגדיר לעצמנו, כמו גם הקשר שלנו אליה ועד כמה היא חשובה לנו.
אנו מכירים סיפורים על אימהות שביטאו כוחות מדהימים, שנראים מעל לכוח האנושי, בבואן להגן על ילדיהן. מהיכן הכוח הזה מגיע? קל להבין שאם מישהו יטיל עלינו משימה שאינה מעניינת אותנו ואינה קשורה אלינו, יהיה לנו מעט כוח לעשותה, מעט מוטיבציה ורצון להשקיע בה. באותה צורה כך יהיה גם ההיפך – אם ניקח על עצמנו משימה החשובה לנו, דבר שנרצה להשקיע בו, באופן טבעי יהיה לנו יותר כוח לשם כך. נוכל להשקיע בדבר משאבים רבים יותר ואחוז ניכר יותר מהכוח ומהזמן שלנו.
אז כיצד נבחר את המטרות ה"נכונות", אלו החשובות לנו, ואלו שיאפשרו לנו לבטא את מי שאנו באמת, ולגייס כוחות לשם כך? כדי למצוא את המטרה הנכונה עבורנו, דבר שיהיה חשוב לנו, עלינו ראשית לענות על השאלה, מי אנחנו.
מה אני באמת רוצה?
פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו רודפים אחר הישגים או משימות, שלמעשה בהמשך הדרך אנו מגלים שהם כלל לא שלנו, שאלה דברים שהחברה לימדה אותנו שאנו צריכים, שאם רק יהיה לנו דבר כזה או אחר נהיה מאושרים. לעתים אלו הם בכלל החלומות של ההורים שלנו. אחרי שנים שבהן אנו מפתחים קריירה שלמה, אנו נזכרים שזה כלל לא מה שאנו רוצים לעשות בחיינו.
מי אני? מה חשוב לי באמת, מעבר לקריטריון חיצוני כזה או אחר או להגדרה כזו או אחרת? מה ייתן לי את התחושה שאני במקום הנכון לי, שאני עושה את הדבר הנכון, משהו המאפשר לי להעביר את החיים האלה עם תחושה של הרפתקה, של מימוש, ולא רק להעביר עוד יום, עוד שנה? האם אנו עוצרים לשאול את השאלה הזאת? האם אנו מחפשים לה מענה? לא רק מענה אינטלקטואלי, לא רק לומר, "הלוואי שהייתי יכול לעשות מה שאני באמת רוצה, אבל זה מה שיש".
תמיד יהיו תירוצים, אילוצים, נסיבות, אחריות שלקחנו על עצמנו. אבל האם לא לקחנו על עצמנו גם אחריות למשמעות, לתרומה משמעותית לנו ולסביבה שלנו? אדם שנמצא במקום שלו, שחי חיים עם משמעות, שהינו מאושר, מוסיף גם לסביבה שלו משמעות ואושר.
אם אנו רוצים כוח, אנו צריכים קודם כל לבחור בקפידה את המטרות שלנו, את הדברים שבהם אנו בוחרים להשקיע את זמננו ואת מרצנו. בשלב הבא נוכל לרכוש כלים שיעזרו לנו לפתח את הכוח הפנימי שלנו. לא, אלה אינם תרגילים של הרמת משקולות, אלא קודם כל תפיסה מנטלית, דרך חיים.
אי אפשר לגדול בלי מאמץ
אנו רוצים כוח, להיות חזקים, אבל גם איננו רוצים קשיים בחיים. גדלנו בחברה המלמדת אותנו שתמיד כדאי לחפש את הדרך הקלה, להשקיע מינימום מאמץ ולקבל מקסימום תמורה. אבל אלה הם בדיוק הקשיים שדרכם מתגלה כוחנו האמיתי, שבאמצעותם אנו גדלים. אלו הם רגעים של קושי, של משבר, של אבדן דרך, שבדיעבד, גם לאחר שנים, אנו רואים שהם הובילו אותנו למקום חדש, למקום נכון יותר עבורנו. הגדילה שלנו לעולם תעבור דרך הקושי, דרך החושך, דרך התחושה שדרכנו אבדה ושאין לנו מושג לאן אנו ממשיכים מכאן. אבל רק ברגעים כאלו מתגלה לנו כוחנו האמיתי.
אין מדובר בקשיים פיזיים, אבל ברמה מסוימת אין זה כל כך שונה – כדי לחזק שריר אנו צריכים לאמן אותו ולתפעל אותו. כדי לפתח כוח פנימי אנו צריכים להפגיש אותו מול אתגרים ומכשולים, כדי שנוכל להתגבר עליהם. אנו חוששים כל כך מקושי, מכישלון, מאי ידיעה, אבל אלה הם הרגעים המלמדים אותנו יותר מכל, המעצימים את כוחנו. ילד לעולם לא ילמד ללכת אם לא ייפול מאות פעמים. זה ברור לנו, אבל אנו פוחדים פחד מוות מנפילה, מטעייה. איך נלמד? איך נתקדם ונתחזק?
אם נקיף עצמנו בסביבה המתייחסת כך לנפילה, הרואה אותה כדבר טבעי בתהליך של למידה והתפתחות, זה יכול ודאי להקל עלינו; אם נקיף עצמנו בסביבה התומכת בשאלה מי אני, בחיפוש אחר חיים עם משמעות, זה ודאי יקל עלינו בדרך; אם נקיף עצמנו בסביבה שאינה מלמדת אותנו שאנו זקוקים לדברים חיצוניים כדי להיות מאושרים, למרות אינסוף הדוגמאות של אנשים שיש להם את אותם דברים, והם אומללים – זה ודאי יעזור; אם נקיף עצמנו בסביבה שבה החיפוש הוא אחר משמעות פנימית, שבה כל אדם מוזמן לחפש את דרכו, את הנתיב שלו בחיים – זה ודאי יעזור. בתרבויות עתיקות היו קיימים בתי ספר למסתורין שידעו לייצר סביבה כזאת. אלה היו בתי ספר שמטרתם לא הייתה להעביר ידע, אלא ללמד כיצד להכיר את עצמנו באמת, כיצד להכיר את העולם ואת חוקיו וכיצד לדעת לבחור ולפעול בצורה האינטליגנטית ביותר בתוך מגרש המשחקים שבו אנו נמצאים.
עשיית מעשים הנראים כפלאיים אינה נובעת מדבר בלתי טבעי, ההיפך – היא נובעת מהיכרות עמוקה עם החוקים הקיימים והיכולת להתאים את עצמנו אליהם ולעבוד איתם בצורה נכונה. במהלך ההיסטוריה היו קיימים בתי ספר לאמנויות לחימה, שאפשרו לאדם להכיר ולפתח את עצמו עם דגש על ביטוי פיזי ואנרגטי, עם מטרה של כיבוש עצמי, הרבה לפני שאמנויות הלחימה הפכו לדבר אלים, למען האגו והכיבוש החיצוני.
סוד הכוח הפנימי הוא סוד. לא כי אסור לגלות אותו, אלא כי הוא פנימי באמת. הוא נובע ממחקר פנימי שכל אדם מוזמן לעשות, באמצעות מסע, באמצעות חיפוש אחר תשובות ומשמעות. הוא נובע מהחלטה לא לוותר על מה שחשוב לנו, על החלומות שלנו.
המסע הוא משותף לכולנו כבני אדם, ועם זאת הוא אישי. כל אחד יחווה אותו ברמה שלו, עם המאפיינים שלו. בסופו של דבר כל אחד יוכל לגלות את סוד הכוח הפנימי שלו.