שכחנו שמותר לנו לחלום

להתחבר מחדש אל מה שעושה אותנו מאושרים יותר ולצאת למסע המקרב אותנו אל האושר והחופש שאליהם אנו כמהים כל כך.

כשאנו שואלים את הילדים של היום מה הם חולמים להיות כשיהיו גדולים, אנו מגלים שאצל רובם החלומות קשורים בערכים שהחברה המודרנית מקדשת, כמו מעמד חברתי גבוה, פרסום, ממון, רכוש, נוחיות וסיפוק הצרכים הנמוכים של האדם, של התשוקות הבסיסיות. מאותם ילדים נשמע הרבה פחות על חלומות הקשורים ביצירתיות, בחיפוש משמעות, בביטוי עמוק ומלא של הפוטנציאל שלהם, בחיפוש אחר מקורות של אושר יציב.

אבל הילדים הם רק בבואה נאמנה של מה שאנו, המבוגרים, מקרינים להם דרך המעשים, הבחירות, ההחלטות, הדעות שלנו, ודרך ההתייחסות שלנו לסולם של ערכים, לסדר העדיפויות האמיתי של חיינו. הם מראה אותנטית המשקפת היטב את סדר היום החומרני והכוחני של החברה בת זמננו. כילדים רכים, אנו עדיין מחוברים לחלקים התמימים שבתוכנו, אלו המעזים לחלום ללא מגבלות, המאפשרים לדמיוננו לעוף. אך ככל שאנו גדלים, מופעל עלינו בהדרגה המכבש הדורסני של עולם המבוגרים, הדורש מאיתנו להיות קונקרטיים ומציאותיים ולפתח את הכלים שיעזרו לנו לשרוד בעולם הכוחני המקיף אותנו. אם השאיפות והמאוויים שלנו אינם כוללים בתוכם הבטחה להכנסה יציבה וקבועה; אם המקצועות שאותם אנו חולמים לרכוש לעצמנו אינם מעניקים לנו תדמית חברתית הולמת; אם אוסף הרעיונות שלנו אינו תואם את רמת הציפיות של סביבתנו הקרובה; אז הם מיד מושלכים בלעג ובבוז לבור העמוק של החלומות שלא ימומשו לעולם.

שכחנו שמותר לנו לחלום

בעולמנו האינטנסיבי, המבוסס על תפיסות חומרניות, יש ניסיון חוזר להגדיר לאדם איך נכון לחיות ומה נכון לבחור על-פי קריטריונים של מעמד חברתי, הצלחה כלכלית ועמידה בציפיות החברתיות. בתוך סיר הלחץ החברתי הזה רוב האנשים שכחו את החלומות שלהם, שכחו שניתן בכלל לחלום, שכחו לברר מה הם אמורים להיות ולעשות. אם הם נזכרים שפעם הם חלמו על דברים אחרים אז הפחד העמוק הנטוע היטב בלבם מונע מהם להעז ולנסות להגשים את חלומם. הם אינם מאמינים ביכולתם לצאת למסע להגשמת חלומם ולהשלים אותו. הם אחוזים חזק בזרועותיה החסונות של הגישה ההישרדותית ומוותרים על הצורך לחיות באמת, חיים עם משמעות עמוקה שיש בצדם אושר יציב ולא רק סיפוקים רגעיים.

אך יש דרך לחזור ולהקשיב לקול הפנימי שלנו, להתחבר למי שאנו באמת, להעז להתבונן באומץ בבחירות שעשינו ולבדוק מחדש מה באמת אנו רוצים להיות ולעשות. יש דרך להתחבר מחדש אל מה שעושה אותנו מאושרים יותר ולצאת למסע המקרב אותנו אל האושר והחופש שאליהם אנו כמהים כל כך. יש דרך לבנות את החלומות שלנו מחדש, ואת הגשר להגשמתם.

לדעת לחלום, אין פירושו לטבוע בים של פנטזיות. לדעת לחלום זו היכולת להכיר באמת את מי שאנו, את הכלים והפוטנציאל שקיבלנו, ולחבר אותם אל שאיפות שיעזרו לפוטנציאל הזה להתבטא במלואו. 

חלומות נכונים אמורים לקרב אותנו למצב של אושר. אושר קשור בתחושה של משמעות ואת המשמעות העמוקה ביותר בחייו אדם יכול למצוא בהגשמת ייעודו. 

החלומות הנכונים אמורים לעורר בנו את הצורך להגשים במציאות את הייעוד שלנו, ייעוד הקשור בכישורים ובייחודיות שלנו, אך גם במשמעות רחבה יותר, של היותנו בני אדם. אדם הוא יצור חברתי בטבעו ולכן לייעוד שלו יש משמעות חברתית רחבה יותר, ולא ניתן להתייחס אל ייעודו בהיבטים אינדיבידואליים בלבד. החלומות הנכונים הם אלו המציבים לנגד עינינו תמונה בהירה של חיבור בין הביטוי האישי שלנו לבין המקום שלנו בעולם והיכולת שלנו להשפיע. 

כדי לדעת לחלום נכון, להבין מהו ייעודנו ואיך נוכל לצקת משמעות עמוקה לחיינו, שתקרב אותנו אל האושר, עלינו להפעיל תהליך של מחקר פנימי, של "דע את עצמך". 

תהליך מחקר זה מחייב אותנו להתבונן באומץ על תכונותינו, על המעלות והכישרונות שלנו ועל המגרעות והחסרונות שלנו. אנו זקוקים לנקודת מבט על עצמנו שתאפשר לנו לראות את האישיות שלנו כפי שהיא. לשם כך, עלינו לנסות ולהעלות את האישיות שלנו לנקודת מבט גבוהה יותר, למישורים עדינים וגבוהים יותר המרכיבים את האני האמיתי שלנו. לכולנו יש חלקים גסים ופשוטים יותר, הישרדותיים יותר, חומריים יותר, וגם חלקים עדינים וגבוהים יותר, כאלו הרואים את התמונה הכוללת ואינם טבולים עמוק בים הפחדים, התשוקות הנמוכות וההרגלים שלנו. עלינו לדעת להתחבר לאותם חלקים, כדי שנוכל להתבונן בעין חדה על המציאות שלנו כפי שהיא. אנו יכולים להתאמץ ולחקור בעצמנו את עצמנו, אך אין די בכך. אנו זקוקים גם לנקודת מבט חיצונית לנו, הרואה אותנו כפי שאנו באמת, שיכולה לעזור לנו לבנות תמונה אובייקטיבית ונכונה יותר של הפוטנציאל הגלום בנו ועל מה שחוסם אותו מלהתבטא. 

אנו זקוקים למורה ולדרך. 

הדרך הפילוסופית מציעה לנו תהליך של מחקר פנימי, המסתייע בכל המורשת של החכמה האנושית ובמורים אשר חוו בעצמם את דרך המחקר הפנימי הפילוסופי.

החלומות הנכונים אינם אלו המתגנבים אלינו באישון לילה, כאשר הכרתנו רדומה ואנו חווים בליל של אירועים מוזרים ובלתי ברורים. החלומות הנכונים הם אלו המתבצעים בתהליך מובנה של הרחבת ההכרה, כאלו שאנו מזמנים לעצמנו בבחירה ובדעת.

אפשר ללמוד לחלום מחדש

אבל גם החלומות המדהימים ביותר הם חסרי ערך בהיעדר האומץ לצאת למסע להגשמתם. 

גם אם נצליח בתהליך נכון להבין את שעלינו לעשות ולראות בבהירות את הדרך שבה עלינו לצעוד, אנו זקוקים לכוחות פנימיים שיעזרו לנו להתגבר על המשקל העצום של הכוחות הסביבתיים החיצוניים הפועלים עלינו, של התרבות בת זמננו. 

להעז להגשים, פירושו להיות מוכן להיות שונה, לא להיות תמיד עם הרוב, לא להיסחף בשיטפון של תופעת העדר. כאשר מרטין לותר קינג נאם את נאומו המפורסם שבו אמר "יש לי חלום", ופירט את חזונו לגבי מעמד השחורים בארצות הברית, הוא ביטא בקול רם ובאומץ את חלומם של אנשים רבים. הוא עצמו שילם על תעוזתו בחייו, אך הוא גם סלל את הדרך להגשמת החלום הזה, והתוצאות ניכרות עד היום. חייו ופועלו של מרטין לותר קינג קיבלו משמעות היסטורית וחברתית עמוקה, וסביר להניח שגם לו ידע מה צפוי לו, לא היה סוטה מדרכו. 

להעז להגשים את החלומות זהו הביטוי הקונקרטי הצודק ביותר שאדם יכול להעניק לעצמו כדי לחיות באמת ולא רק לשרוד. כדי להעז באמת, אנו צריכים לפתח את היכולת להשקיט את כל הקולות החיצוניים הרבים והמנוגדים, ולפתוח את האוזן הפנימית, זו היכולה לקלוט את המוזיקה העדינה של צלילי החלומות הנכונים שלנו. 

אם נדע לחלום נכון, אם נדע להעז להגשים את חלומותינו, אז נקרין אושר רב יותר ונהיה הדוגמה הנכונה ביותר עבור ילדינו, כדי שגם הם ידעו לחלום נכון ויעזו להגשים.