מה מניע את הרגשות ואת המחשבות שלנו? מה מעורר אותנו לפעולה? ואיך נוכל לגייס את המוטיבציה כשאנו חשים חוסר אונים, תסכול וחוסר התלהבות אל מול האתגרים?
מוטיבציה או חוסר מוטיבציה, שניהם ביטויים שאנו שומעים עליהם מדי יום, בהזדמנויות שונות וביחס להיבטים רבים של החיים.
מוטיבציה או חוסר מוטיבציה משפיעים על כולם, כולל אלה שיש להם אידיאל פילוסופי אך אינם מצליחים להתמיד ולשמור על העיקר – להפוך את האידיאל הזה לאורח חיים מאושר ומתמשך.
מהי מוטיבציה?
מוטיבציה היא המניע, הגורם אשר מוביל אותנו לתנועה במישור כזה או אחר.
לגוף שלנו יש מניעים ברורים למדי להזיז את עצמו, אבל המטרות המעניינות ביותר הן אלו שמניעות את הרגשות ואת המחשבות. באופן כללי, הרגשות והמחשבות מחפשות סיפוק, ומבקשות להימנע מדאגות: אלו שני המניעים הפסיכולוגיים הגדולים והאשלייתיים ביותר.
אנחנו אומרים שיש לנו מוטיבציה על דברים שאנחנו אוהבים, שמעוררים אותנו להשיג אותם, שגורמים לנו לתחושת רווחה, הנאה ובעיקר הערכה מאחרים. השגת משהו שקבענו לעצמנו, מניעה אותנו להמשיך ולפעול.
מצד שני, אנחנו אומרים שאין לנו מוטיבציה כשאין תמריץ שדוחף אותנו לפעולה, בין אם מפני שאנחנו לא רואים תוצאות מיידיות, ובין אם מפני שאנחנו מדוכאים בגלל כישלון קודם כלשהו.
מוטיבציה וחוסר מוטיבציה הופכים אפוא לגורמים שקובעים את ההתנהגות שלנו, את המחוות שלנו, את דרך הדיבור שלנו ואפילו את הגישה שלנו לחיים.
חוסר מוטיבציה
חוסר מוטיבציה מתבטא כייאוש, תחושת חוסר אונים מול קשיים, חוסר אנרגיה לקבל החלטות, אובדן התלהבות, חוסר תקווה לעתיד.
למרות שאולי היו לנו ציפיות גדולות בהתחלה, ככל שעובר הזמן נחלשים החלומות המבוססים על פנטזיות, הרצון מסוכל על ידי המתנה להצלחות שיבואו מבחוץ, והתמריצים למוטיבציה נעלמים.
החברה שבה אנו חיים סובלת מחוסר מוטיבציה, בדיוק בגלל שהיא משתמשת יותר מדי בגירויים פסיכולוגיים שקריים ושטחיים, ומשום שהיא מטעה אנשים בכך שהיא רומזת שההצלחה נובעת לא יותר מאשר מקניית מותג מסוים של מוצר או נטילה של תרופת פלא.
זה גורם לקיומם של "אנשים ממורמרים" רבים בכל רחבי העולם, חלקם נרגזים ממספר השקרים שבהם אנו עטופים, כמו כישוף שקשה לחמוק ממנו, וחלקם מתאכזבים מחוסר הזדמנויות, ומחוסר במטרות בנות תוקף להתמודד איתן בקשיי הקיום.
מהם האשמים בחוסר המוטיבציה?
הערכים הכוזבים השולטים בחברה שלנו, מעדיפים הצלחה קלה על פני מאמץ מתמשך; בידור על פני עבודה; מתח על פני פעילות בריאה; שמועות על פני מחקר אמיתי.
בימינו, מה שמיידי גובר על מה שחשוב. מפתים אותנו לחיות את הרגע, אבל לא כדי לתרגל הכרה ערה ונוכחת, אלא כדי לטשטש את ההכרה לאובדן חושים, לברוח מאחריות ולהימנע מהקשיים. העבר נוטה להיראות כסדרה של כישלונות, והעתיד אינו נראה באור הרבה יותר טוב…
גישה זו מעודדת אנשים להאשים אחרים – לא את האשמים האמיתיים, אלא את מי שהכי קרוב בהישג יד. אז אנחנו מאשימים את האנשים שסביבנו, את מצב העולם בכלל, את המחסור בכסף, את רוע האנשים… ועוד כל כך הרבה תירוצים שמובילים לחוסר מעש הרסני ולפסימיות, שאותם אנחנו גם מעבירים הלאה לאחרים.
מוטיבציה פנימית וחיצונית
כולנו זקוקים למטרות שיכולות לתת לנו כיוון לחיים. המפתח טמון בחיפוש אחר מטרות טובות ושורשים יציבים.
אם המוטיבציה שלנו מגיעה מאנשים אחרים והיא חיצונית לנו, אנחנו נחיה במצב של תלות נצחית. העולם הסובב אותנו יהפוך לתופעה אטמוספרית שתקבע עבורנו את ימי השמש או הימים הסוערים שלנו, את שמחותינו או את חרדותינו. שלא לדבר על התלות שלנו באנשים אחרים, שנחשיב כגורמים להתנהגות שלנו.
מניעים חיצוניים הם, למרבה הצער, חולפים ולא יציבים ואינם מועילים כבסיס לחיים.
חורחה אנחל ליברגה, מייסדה של אקרופוליס החדשה, אמר:
"חלומות מתים כשנותנים להם למות, כשאנחנו תלויים אך ורק במניעים חיצוניים כדי להזין אותם: אם יש אנשים שמעודדים אותנו, אנחנו עליזים, אם האנשים האלה לא שם, אין לנו יותר אנרגיה; אם הנסיבות חיוביות, אנחנו מרגישים אמיצים, אבל אם דברים יוצאים קצת מהמסלול, אנחנו מאבדים את הלב. כך החלומות אינם חיים וההתלהבות אינה באה לידי ביטוי. בדרך זו, לכל היותר, אנו הופכים לצל או השתקפות של ההתלהבות והחלומות של אחרים, השתקפות הנסיבות וההסכמה המחויכת של מי שבמקרה נמצא סביבנו…"
מוטיבציה פנימית נובעת מהרעיונות שלנו ומהרגשות שבחרנו בתהליך של למידה וקבלת החלטות. היא נובעת מניסיון העבר ומהסתכלות אל עבר העתיד.
מוטיבציה פנימית היא מצב תודעה שאינו מבוסס רק על סיפוק צרכים ראשוניים, אלא חורג מהאינסטינקטים, החושים, הרגשות הטריוויאליים או הרעיונות שבמקרה נמצאים באופנה.
המניעים הטובים ביותר הם אידיאל חיים שמביא לידי ביטוי את כל היכולות שלנו, שתופס את כל הווייתנו ומציע לנו מטרות לטווח קצר, בינוני וארוך, ומעניק משמעות שימושית, עוצמתית ויעילה למעשינו.
מניעים פסיכולוגיים ומניעים פילוסופיים
מניעים פסיכולוגיים הם קצרי מועד מכיוון שהם תלויים בחוסר היציבות של הרגשות, בין אם אלו שלנו או של אחרים.
אם הדגש בחיינו יהיה על הרגשות, בקלות רבה יקרה שאחרי תקופה של מוטיבציה עלולה להיווצר תקופה של ירידה במוטיבציה, שמעצם משקלה השלילי תשאיר עקבות עמוקים באישיות.
אם, לעומת זאת, נתמקד בערכים פילוסופיים, נוכל להבין את הרעיונות הגדולים שהניעו את ההיסטוריה, ושהיוו השראה לדמויות הגדולות שממשיכות להיות לפידים בוהקים המאירים את הדרך.
פילוסופיה היא מוטיבציה קבועה, כי חיפוש החוכמה הוא דרך שלא תיגמר לעולם, ושמציגה מטרות שמתחדשות תמיד, הזדמנויות תמידיות לתיקון ולהתחדשות, ללמידה ולהתנסות, לאישור ולאושר.
הבה נלך מהחיצוני אל הפנימי ונהפוך את המניעים לסיבות, את הסיבות לשורשים, את השורשים ליסודות, את היסודות למטרות, את המטרות לאבולוציה. זוהי דרך פילוסופית אמיתית, מנוע נפלא לחיים.