הומאופתיה היא שיטת טיפול המבקשת לטפל לא רק בסימפטום הרפואי או הנפשי, אלא בעיקר לשקם את כוח החיוּת של המטופלים על מנת שיוכלו לחזור למסלול חיים אופטימלי ומאוזן. מה כולל התהליך? וכיצד יכולים מטפל או מטפלת טובים לעזור לנו "לחזור אל העבר" ולתקן אותו, כדי לרפא את מכאובי ההווה?
לכל אדם יש מסלול חיים אופטימלי שהוא מאוזן, בריא וכזה המעניק לו את החופש הרב ביותר לממש את ייעודו.
עם זאת, רובינו בשלב זה או אחר של הדרך מתרחקים ממסלול זה. ההתרחקות הלא רצויה נובעת מכוח חיצוני שפעל עלינו, ולא היתה לנו תשובה אליו. כוח זה יכול להיות פגיעה חיצונית פיזית כמו תאונה או פציעה, ולעיתים מדובר במצב חיים שהסיט אותנו מהדרך הראשית כדוגמת פיטורים, אובדן של אדם קרוב, נפילה כלכלית, מעבר למדינה אחרת, התפרקות משפחתית וכדומה. יש שיאמרו שאין זה הכוח החיצוני עצמו שגרם להתרחקות, אלא העובדה שלא יכולנו להכיל את האירוע, לעבוד איתו ולצמוח.
החל מאותו "רגע מכריע" מצבנו הבריאותי במובן הרחב של המילה עלול להיות פחות טוב. יופיעו סימפטומים פיזיים ופסיכולוגיים שונים שעלולים להפוך לכרוניים עם הזמן וללוות אותנו לאורך שנים רבות. לעתים לא מדובר ברגע מכריע ברור אחד בו הכל התחיל, אלא בקיומו של מצב קבוע שאינו רצוי ושגורם לנו להיות מוסטים ממסלול הבריאות שלנו. המצב יכול לכלול חשיפה לחומרים מסוימים, למזון לא טוב, מצב בעייתי בבית או בעבודה וכדומה. חשוב לראות שגם במקרה כזה היה רגע מסוים בו התחלנו להתרחק מהמסלול הרצוי והחלו להופיע סימפטומים וסבל בריאותי.
מטרת ההומאופתיה היא להביא את האדם חזרה קרוב ככל שניתן אל המסלול הרצוי. לשם כך אביא מספר דוגמאות משיטות טיפול אחרות, וגם כאלה שרווחו בהיסטוריה הרחוקה יותר ורק הדים שלהם הגיעו עד לתקופתנו. המחשות אלה יסייעו לנו לראות אספקט חשוב בתהליך הריפוי ההומאופתי.
חלקי נשמה שנפרדו
השמאן בדרום אמריקה ובתרבויות נוספות כמו צפון אמריקה וסיביר היה גם המטפל של השבט. במסע שאותו היה עורך השמאן כמדריך עם המטופל הוא היה נוסע לזמן עבר, לרגע בו חלה ההתרחקות ואוסף משם מה שהיה מכונה "חלקי נשמה שנפרדו" ומחזיר אותם לנשמתו של המטופל שממנה הופרדו. על פי תפיסתם התרבותית של בני השבט, פעולה זו נעשתה על בזמן עבר, כלומר השמאן חזר אחורה בזמן, עם מעורבות גדולה יותר או פחות של המטופל, על מנת לתקן את שהתפרק בנקודת הזמן הקודמת. לאחר שתוקן העבר היו העתיד וההווה מתוקנים מאליהם, כאילו מעולם לא היו מקולקלים.
גם פסיכותרפיסט שחוזר עם מטופלו לנקודה בה התרחשה טראומה מסוימת שלוותה בהדחקה של האירועים, מטפל בהווה ובעתיד באמצעות חזרה לעבר. האנרגיה הכלואה בתוך האירועים המודחקים מהעבר יוצאת אל המודע, זוכה לעיבוד והופכת לחוויה מוכלת שממנה אפשר ללמוד ולצמוח.
לחזור לעבר, לתקן את ההווה
ומה עושה הרמדי ההומאופתית? גם כאן, כפי שמפרטים העקרונות הקלאסיים, מדובר בתהליך של הפיכת ציר הזמן. הסימפטומים מופיעים בסדר הפוך לסדר בו דוכאו בעבר, עד שהמטופל מגיע רחוק מספיק אחורנית בזמן על מנת לחבור בחזרה לנתיב ממנו הוסט בעבר. הרמדי נותנת אינפורמציה לכוח החיוּת שלנו, כיצד לחזור אחורה אל הנקודה המדוברת, בה החלה אותה התרחקות.
חשוב להבין ולזכור שאותו רגע מכריע ואותן חוויות ששיטות הטיפול השונות מחזירות אליהן, הן חוויות קשות שבאותו זמן בעבר לא היה אפשרי מבחינת המטופל לעכל או לעבד והן הודחקו מחוסר ברירה והיוו למעשה סוג של "סיוט" עבור אותו אדם. זהו הגיהינום הפרטי והסובייקטיבי של המטופל שאיתו לא יכול היה להתמודד ברמה הפיזית או הנפשית ולכן התרחק מהמסלול הבריא, קבר את האירועים מתחת לפני השטח, הוסט הצידה והחל לפתח סימפטומים. החזרה לאותו רגע בעבר היא, עבור המטופל, חזרה למקום הקשה ביותר בסיפור חייו.
באופן זה אפשר להבין גם את הנאמר במשנה (מסכת קידושין): "טוב שברופאים לגיהינום". הטוב שברופאים כאן איננו רופא בשר ודם אלא התהליך הטיפולי הטוב. תהליך הריפוי האמיתי יכלול תמיד חזרה בציר הזמן וכניסה לגיהינום הפרטי של המטופל, אליו הוא יחזור בליווי של המטפל שלו ובאופן הדרגתי המאפשר לו להתמודד ולצמוח מאותו אירוע בעברו.
כך הרמדי ההומיאופתית, שביכולתה להחזיר את המטופל ל"גיהינום" הפרטי שהסיט אותו מהמסלול, עשויה להעניק לו את התהליך הטיפולי האמיתי שיהווה בעבורו את הטוב שברופאים.