top of page
אילנית אדר מתוקי

המטאוורס, פרספקטיבה פילוסופית

המציאות כפי שהכרנו אותה הולכת ומשתנה לנגד עינינו. המצב הכלכלי כבר אינו יציב, כמו גם הבטחון האישי והסכנות לבריאותנו. במצב עניינים שכזה, כמה מפתה לברוח לפנטזיה אוטופית של מציאות וירטואלית, שבה נוכל לחיות ללא השלכות.


מאז תחילת מגפת הקורונה השתנו היבטים רבים של המציאות שהורגלנו אליה. בבת אחת הפכה  המציאות למקום לא יציב ולא נוח לחיות בו. רבים מהצרכים הבסיסיים שלנו, כמו מפגש חברתי ואינטראקציה אנושית הפכו מוגבלים מאוד. למצב זה הייתה השפעה פסיכולוגית, ורגשות כמו חוסר ודאות, בלבול, חרדה ופחד מהעתיד, גדלו בחברה שלנו באופן דרמטי.

באווירה זו ישנה משאלת נפש נפוצה וטבעית "לחזור" למציאות כפי שהייתה לפני המגפה, או, אם אפשר, "ליצור מציאות חדשה". האפשרות השנייה הפכה לטריגר עבור מספר חברות בתעשיית הטכנולוגיה להאיץ את פיתוח המטאוורס.

המטאוורס הוא מרחב וירטואלי שבו נוכל לקיים אינטראקציה אחד עם השני, ובעצם להמיר את רוב הפעילויות שלנו בעולם האמיתי לפעילויות בעולם הווירטואלי. כפי שמארק צוקרברג צופה: "מהרגע שאנו מתעוררים בבוקר ועד לרגע שאנו הולכים לישון, אנחנו יכולים לקפוץ לתוך המטאוורס ולעשות כמעט כל דבר שאפשר להעלות על הדעת".

 

אוטופיה של עולם חדש וטוב

במבט ראשון, הפתרון הזה ל"עולם טוב יותר" נראה אטרקטיבי מאוד. תארו לעצמכם איך כל אחד מאיתנו יוכל לבנות את העולם שלו, תוך שימוש בהגדרות המועדפות עליו, ממש כמו במשחק. תארו לעצמכם שתוכלו לבנות זהות חדשה באמצעות "אווטאר" ולפעול בעולם בצורה פתוחה וחופשית יותר. דמיינו את עצמכם הולכים לעבודה במרחב הווירטואלי מבלי שתצטרכו לעזוב את חמימות המיטה שלכם ביום קר מאוד, ואחרי העבודה, פוגשים את החברים שלכם או הולכים לטייל למקום אקזוטי. קל לדמיין שאנשים ירצו לבלות את רוב זמנם במציאות מדומה כזו, במקום להתמודד עם האתגרים האינסופיים של החיים האמיתיים.

מצד שני, איננו יכולים להתעלם מהסכנות של המטאוורס. מספיק לצפות בסרט הדוקודרמה "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" (נטפליקס, 2020) כדי להיות מודעים לעומק הסכנות הללו. שתיים מהן המתוארות היטב בסרט זה הן: ההתמכרות ההדרגתית של האנושות לטכנולוגיה ומכאן הרצון "להיות מחוברים"; וניצול חולשות אנושיות על ידי חברות טכנולוגיה על מנת להגדיל את רווחיהן.

 

מה הופך אותנו לבני אדם?

מעבר לשתי הסכנות הללו, ישנה עוד סכנה חשובה: אובדן הרגישות האנושית והיכולת לחוות רגשות עדינים. ככל שאנו מעורבים יותר בסביבות לא טבעיות, כך נחלשים החושים העדינים שלנו, בניגוד לאינסטינקטים ולדחפים הגסים שמתחזקים. אנו כבר עדים למקרים שבהם אנשים עסוקים כל כך במשחקים הסלולריים שלהם, שהם מתעלמים מסביבתם, כולל מאנשים היושבים לידם וזקוקים לעזרה.

בנוסף, החיים עצמם מכילים אנרגיות חיוניות רבות הנחוצות לחיים על כדור הארץ. ככל שאנו חושפים את עצמנו יותר לאוויר הפתוח וליופיים של האלמנטים הטבעיים, וככל שאנו מקיימים אינטראקציה פיזית זה עם זה, כך אנו מטעינים את עצמנו בכוחות חיים.

 

כל התפתחות חברתית מתחילה בהתפתחות אישית

לנוכח האמור לעיל, אם המציאות הנוכחית מאתגרת והמציאות המדומה, על כל פיתוייה, מאיימת על היבטים חשובים באנושות שלנו, מה נוכל לעשות כדי לחוות תקווה, ולא ייאוש, כשאנו חושבים על עתידנו?

הפילוסופים הקלאסיים והמנהיגים הגדולים ממזרח וממערב כבר הציעו לנו מציאות חדשה וטובה יותר; מציאות שאנו יכולים לבנות עם הכוחות הפנימיים שלנו ולהשפיע על הסביבה שלנו. למשל: אם יש חוסר צדק ומוסר סביבנו, נוכל להיות צודקים ומוסריים יותר במעשינו; אם יש יותר מדי פחד סביבנו, נוכל לתת דוגמה טובה כיצד להיות קצת יותר אמיצים; אם אנשים סביבנו אובססיביים לכסף, נוכל להראות להם חיים מאוזנים יותר, שבהם כסף הוא רק כלי להשגת מטרות חשובות יותר וכדומה.

מנהיגה הגדול של הודו, מהטמה גנדי, ביטא את הרוח הזו היטב: "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". מילים דומות נאמרו קודם לכן על ידי הפילוסוף אפלטון: "העיר היא מה שהיא כי האזרחים הם מה שהם", וגם על ידי החכם קונפוציוס: "כל התפתחות חברתית מתחילה בהתפתחות אישית". הם, וחכמים רבים נוספים, הצביעו על הקשר בין המצב הפנימי של האדם לבין מצבה הכללי של החברה.

כעת, דמיינו את חייכם ושאלו את עצמכם: האם אני חיה בצורה שאני מאמינה שהיא הדרך הנכונה? האם מצאתי משהו ראוי לחיות עבורו? האם אני חווה את חיי כהרפתקה שבה אני הגיבור שיכול להתגבר על המכשולים בדרכי? כיצד והיכן אוכל לגלות את הכוח הפנימי הנדרש כדי להתמודד עם המכשולים הללו?

 

להתחיל את המסע החי שלנו

שאלות אלו יכולות להוות נקודת התחלה טובה על מנת להפוך את חיינו למסע יפה באמת, מסע שיספק לנו את כל מה שנוכל למצוא במרחב הווירטואלי, והרבה יותר מזה. מסע חי שייצור בהדרגה הרמוניה בתוכנו, עם אחרים ועם הטבע. כפי שאמר מרקוס אורליוס, פילוסוף וקיסר רומי מפורסם: "מי שחי בהרמוניה עם עצמו, חי בהרמוניה עם היקום".

המסע הזה הוא הנתיב הפילוסופי, או הנתיב האבולוציוני, השייך לכל בני האדם. אבל נדרש מעט אומץ כדי לזהות אותו ולהתחיל ללכת בו. אל תחכו עד שהמציאות תשתנה מעצמה, או עד שהמציאות המלאכותית תשתלט על חייכם. התחילו עכשיו לבנות את עצמכם ואת המציאות שלכם, ועזרו לאחרים לעשות את אותו הדבר. ההרפתקה הזו לא רק תעניק לכם מציאות לחיות בה, אלא משמעות לחיות עבורה.

bottom of page