ד"ר אדוארד באך: סיפורו של רופא עם לב טהור

הכירו את ד"ר אדוארד באך, ואת שיטת הטיפול המבוססת על פרחים ומכונה על שמו: "פרחי באך". השיטה המיוחדת שפיתח מאפשרת מרפא אמיתי לכאבינו ולסבלנו – באמצעות פרחים

אדוארד באך נולד באנגליה בשנת 1886, ובגיל 26 סיים את לימודי הרפואה הציבורית באוניברסיטה לרפואה בלונדון. הוא הוכר כבקטריולוג, אימונולוג, פתולוג וכירורג מוכשר, ובמהרה החל לנהל את מרפאת האוניברסיטה. הוא עסק רבות בפיתוח חיסונים, ובמלחמת העולם הראשונה מצא עצמו מוצף בטיפול בפצועים בבית החולים של האוניברסיטה.

למרות כל הצלחותיו הרפואיות, לא היה ד"ר באך מסופק מעבודתו. הרפואה, אשר טיפלה בגופו של האדם אך לא בנפשו וברוחו, נתפסה בעיניו כלא מספקת. היה לו ברור כי נפשו של האדם, מצב רוחו ותגובותיו קשורים קשר בלתי נפרד למחלה ולהחלמה. באך האמין שטיפול צריך לכוון לאושרו של האדם, בהיותו הכוח המרפא העליון. 

חוסר סיפוקו כרופא שלח אותו להתעניין בשיטות רפואה שונות, אחרות מאלו שהיו מקובלות. באך קרא את "עקרונות אמנות הריפוי", ספרו של סמואל האנמן – אבי ההומיאופתיה בעת החדשה וכן החל מתעניין באנתרופוסופיה ובאַיוּר וֶדַה (שיטת הרפואה ההודית). בעקבות חיפושיו החל לעבוד בבית החולים ההומיאופתי בלונדון, ושם נשאר במשך 11 שנים. 

בריאות בקלות

בגיל 44, החליט ד"ר באך כי עליו להמשיך לחפש שיטה אחרת, הרמונית יותר, אשר תעזור לבני אדם רבים יותר להיות בריאים, בקלות ובפשטות נגישה. לשם כך, סבר, על כל השיטה, מראשיתה ועד סופה, להיות פשוטה וטהורה, כדי שכולם יוכלו ללמוד אותה בקלות. חזונו היה כי "כל אם תוכל לטפל בביתה". 

וכך היה: הרופא הטוב סגר את מרפאתו בלונדון ויצא אל הטבע, אל שדות אנגליה, לחפש את אשר אליו כמה ליבו.

בנקודה זו, קיבלו חייו של ד"ר באך תפנית. הרופא, שרוח הנעורים חדורת האהבה וההתלהבות שלחה אותו ללמוד לעזור לאנשים, בחר ללכת אחרי חלומו האמיתי. הוא עזב את כל המוכר לו: הידע, המקום, הסטטוס, ההכרה, ופסע אל הלא-נודע, המסתורין. כל חייו הוא חלם להגיע לרגע הזה ועתה היה מוכן להתמסר לחלוטין להגשמת חלומו האמיתי. 

מדי בוקר היה יוצא הרופא אל השדות. הודות לידע שלו בהומיאופתיה, הוא ידע והכיר את כוחם של המים לשמר אנרגיה, והיה אוסף את אגלי הטל מן הפרחים. עד כמה שזה נשמע מוזר – הוא סבר כי הפרחים, בעצם קרבתם אל המים, והודות לחומה של שמש הבוקר, העבירו אל אגלי הטל את תמצית ההרמוניה הטמונה בהם כדרך הטבע. מדהים או בלתי נתפס אף יותר מכך, רגישותו הרבה וליבו הפתוח אפשרו לו לחוש בהשפעה הספציפית של כל פרח ופרח על הגוף והנפש.

חיבור עם הטבע

ד"ר באך היה מתהלך בשדה, מדי פעם קוטף פרח ואוחז בו זמן מה בריכוז. הוא היה מתבונן פנימה – איזה מחשבות, רגשות ותחושות עולים, וכך למד על כוחם המגוון של הצמחים. לעיתים היה עולה בו רגש שלילי, שנוצר בגלל תדר מסוים של אותו פרח, ואז היה מחפש את הפרח שכאשר יאחז בו, יפיג את הרגש השלילי. כאשר היה מוצא את הפרח שחיפש, היה רושם אותו כמרשם לאותו רגש שלילי אשר ריפא.

ד"ר באך קנה בית באוקספורדשייר, אחד המחוזים הכפריים הקסומים באנגליה, ועבר להתגורר שם. לאורך האביב והקיץ הוא חקר ומצא מספר פרחים אשר להם יכולת לעזור לאנשים להירפא, ובחורף טיפל בתושבי האזור ללא תשלום. בשנים הבאות המשיך ד"ר באך במחקריו, ומצא עוד פרחים אשר את השפעותיהם המיטיבות, הן על הגוף והן על הנפש, הוא פירט בספריו הרבים. אנשים החלו להיאסף סביבו וללמוד ממנו, והם היו לממשיכי דרכו. 

אבל בכך לא מסתכמת שיטתו של ד"ר באך. למעשה, הוא טען כי השימוש בתמציות הפרחים טוב רק כאשר ישנה בעיה רצינית, כשהאדם כבר חולה. לעומת זאת, הוא טוען, כדאי להימנע מתלות בתמציות הפרחים אשר עשויה להיווצר משימוש מתמיד. למעשה רוב רובה של שיטתו קשורה לתפיסת חיים, אשר מובילה את האדם לאושר מעורר השראה ומלא עוצמה. ד"ר באך דיבר על חינוך של האדם את עצמו, ללא תלות בכוח חיצוני לו. תפיסות חיים אלה ממלאות את ספריו. כך לדוגמה, בספרו "רפא את עצמך"*, מסביר ד"ר באך כמה אמיתות המסייעות להבין את משמעותם העמוקה של הבריאות והחולי.

ללכת בעקבות הנשמה

ד"ר באך מסביר כי "לאדם יש נשמה שהיא מהותו האמיתית", וכי עלינו להקשיב לנשמתנו אשר תמיד תדריך אותנו אל המקום הטוב ביותר עבורנו. עוד הוא מסביר כי המטרה האמיתית של חיינו היא פיתוח מעלות טובות אשר עוד לא כבשנו, וניקוי אלמנטים לא נכונים בתוכנו, היות ורק כך נתקרב אל השלמות של טבענו האמיתי. ד"ר באך כתב כי החיים בעולם זה הינם קצרים, וכל תקופת חיים הינה כמשך יום אחד בבית הספר. לדבריו כל עוד תלך האישיות בעקבות הנשמה, תהיה הרמוניה, וחיינו יתאפיינו באושר, שמחה, שלום ובריאות. אולם כאשר אישיותנו סוטה מן המסלול אשר מכוונת לה הרוח, בשל תשוקות שונות, או בשל שכנועם של אחרים, נולד בתוכנו הקונפליקט שהוא מקור המחלות והעצב.

"לא משנה במה אנו עובדים – כמצחצחי נעליים או כמלכים, בעלי אדמות או חקלאים, עשירים או עניים, כל עוד שאנו פועלים לפי מה שמכתיבה נשמתנו, הכל יהיה טוב."

לבסוף מלמד ד"ר באך, כי בבסיס כל הדברים מצויה אחדות שלמה אחת. "כל הדברים נבראו מתוך האהבה, וכל מה שאנו מכירים בעולם, בכל צורותיו השונות והאינסופיות הינו התגלמות של אהבה זו, בין אם יהיה זה צמח או חלוק נחל, כוכב או טיפת מים, אדם או צורת החיים הנחותה ביותר." באך מתאר שמש אשר כל הקרניים שהיא שולחת בכל הכיוונים מחוברות אליה, והן חלק ממנה למרות שהן נראות מנותקות – וכאשר נפריד אחת מהן מן המקור שלה, היא תפסיק להתקיים. כך הוא קיומם של כל הדברים.

פגיעה בהרמוניה הפנימית

ד"ר באך מסכם כל זאת בכך שקיימות שתי טעויות יסודיות אפשריות: התנגדות לקולה של הנשמה, ופגיעה באחדות על ידי פגיעה בעצמנו או באחרים. שתי הטעויות הללו הן טעויות שקשה לנו לראות, ושפוגעות בהרמוניה הפנימית שלנו – מה שמוביל בסופו של דבר למחלה. 

זוהי תפיסה מהפכנית על חיינו ועל הסבל שלנו – מחלותינו קוראות לנו לקום ולקחת אחריות על חיינו, להשתנות, להקשיב פנימה לנשמתנו. מטרתן של המחלות על פי ד"ר באך היא "להביא את האישיות חזרה אל רצונה האלוהי של הנשמה". משמעות הדבר היא שניתן למנוע את המחלה אם נקדים להבין את טעויותינו כלפי נשמתנו, ולתקן את פגיעתנו כלפי עצמנו וכלפי אחרים. 

משמעות הדבר הוא שניתן להירפא ממחלותינו על ידי תיקון עצמי. "זוהי עבודתם של מרפאים רוחניים ורופאים, לתת בנוסף לתרופות רגילות, את הידע על הסבל הנגרם לנו על ידי הטעויות שאנו עושים בחיינו."

"אין החלמה מלאה ללא שינוי בהשקפה ובגישה… בל תמנע פשטותה של שיטת הריפוי את שימושכם בה, מאחר שככל שתתקדמו יותר, תיווכחו במלוא פשטותה של הבריאה עצמה".

"אי אפשר לרפא פגם באישיותנו באמצעות מלחמה בו, או בשימוש בכוח הרצון ובאנרגיה כדי להכניעו, אלא על ידי פיתוח מתמיד של המידה הטובה ההפוכה, הגורמת לכך שעקבותיו של הפגם מתנקים מתוכנו מעצמם. זו השיטה האמיתית והטבעית להתקדמות ולהתגברות על פגמים, והיא קלה בהרבה ומשפיעה הרבה יותר מאשר מאבק…  המאבק בפגמים רק מעצים את כוחם".

טבעם האמיתי של הסבל ושל הריפוי

ד"ר באך הלך בדרכם של רופאים ומורים גדולים נוספים בהיסטוריה אותם הוא מזכיר בכתביו, מהם למד וקיבל השראה למצוא את קולו הפנימי. דמויות כמו בודהה וישוע, פרצלסוס והיפוקרטס. "כל אלו ידעו רבות על טבעם האמיתי של הריפוי והסבל, כמה כאב היה יכול להיחסך באלפיים השנים האחרונות אילו היו עוקבים אחר תורותיהם של המורים הגדולים הללו". 

ד"ר אדוארד באך, הרופא בעל הלב הטהור, גילה מחדש באמצעות מוריו – קולות מן העבר, כי לצד הידע המערבי, קיים עוד ידע עצום, שקשור לטבע ולמישוריו העדינים, ושמי שמוכן להיפתח אליו, ימצא כלים חדשים-עתיקים להבנת מחלות ולגילויין של תרופות, ומעבר לכל ייגע במשמעות המחלות ובדרך העמוקה הנדרשת מהאדם על מנת להחלים באמת: להקשיב לייעודו, לנשמתו.

* כל הציטוטים מתוך הספר: "רפא את עצמך", ד"ר אדוארד באך, תרגום אורלי פרידלנדר, 2009.