באחד מלילות החורף האחרונים, התקיימה בירושלים הרצאה על דמותו המופלאה של איש הרנסנס, המדען, האמן והפילוסוף – לאונרדו דה וינצ'י, לציון שנת ה-500 למותו. ההרצאה החלה בתיאור ייחודה של תקופת הרנסנס, אשר בה חזרה לפרוח התרבות הקלאסית לאחר מאות שנים בהן נשכחה מן העולם. משם עברנו לדבר על יצירת המופת של דה וינצ'י – 'האדם הויטרובי' – דמות אדם המשורטטת בפרופורציות מתמטיות, היוצרות שלמות הרמונית המאפיינת גם יצירות טבע וצורות אדריכליות, שעל פיהן ניבנו המקדשים בתקופה הקלאסית. דמות האדם ביצירתו של דה וינצ'י כמו המקדש – מסמלים הרמוניה ושלמות שבתוכה שוכנת הנשמה האלוהית.